כשבעל גלריה נעל את עסקו
אז לפתע קרו תופעות מוזרות :
כל התמונות שהחרישו עד כה
החלו פתאום לחיים נעורות.

'הצעקה' של מונק החרישה אוזניים;
'החוגגים' של ברויגל קראו שם "לחיים!";
'גרניקה'- השרתה אוירה  של קדרות;
וקלימט הציג על מגש-ראש כרות.

מונה הראה שם 'בריכת רקפות';
ושאגל 'כליזמרים'  ו'עפים ועפות';
עלמת-חן רנוארית ניגנה על פסנתר;
ודאלי על ביזאר - מעולם לא ויתר .

כל תמונה סיפרה בתורה חוויות:
כיצד על בד, או נייר - היא נוצרה;
ומתי היא בעצם החלה לחיות
על קירות מוזיאון, או גלריות-יוקרה.

נשמע רחש מנעול! הדלת נפתחה,
בעל-גלריה סיים המנוחה;
השתתקו התמונות, נדלקו זרקורים,
וכולם נכונים לקבל מבקרים.