שובל שדה / רעב |
בדמעה מלוחה אזכר בך
ידי עוד בוערת מליטוף עורך הלבן כחלב.
עודני משתוקקת להיעלם שוב בעיני הדבש שלך.
עוד מהדהד באפי הריח המשכר של גופך בבקר,
כשאני שוכבת לצידך, מתבוננת בחיוך הטעים שלך
ואת חולמת עוד חלום מתוק.
עודני רוצה לנגוס שוב בשפתייך הבשרניות,
לבלוע את כולך.
עוד לא שבעתי ממך וכבר עזבת
ארץ זבת דבש וחלב
ואני, כל מה שארגיש
עם הבטן דבוקה לגב
רעב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|