|
כשהציפיה מותחת
את עצבי הזמן
סופר עורבים -
נרדם.
והוא מדבר לעצמו
במן היזון חוזר
משלטט,
גומא נושא לשניה.
והעורבים מלמעלה משתתפים בשיחה
או לועגים בסרקזם חבוי.
הכבשים שספרתי בחלום
לא תמימות
כמו העורבים.
מפתחות נושאים צמריריים משלהן
משדרות בינן לבין עצמם.
נמתחות מעבר לכל הכר
לצמר למראשותיי. |
|
|
לבד, אתה גר
לבד, אוכל לבד,
שותה לבד, חי
לבד, על המצח
כתוב לך לבד
אז על מי אתה בא
לעשות את
הפוילרשטיקים
שלך? על השליח
של הפיצה?
קח את הפיצה
הזוגית שלך
ותחנק איתי.
דב נבון לשי
אביבי, בקטע
מתוך מערכון -
מתוך אחת
מתוכניות
המערכונים
הגדולות שנוצרו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.