נדב בן-לב / דמעותי |
בעודי מעלה באוב צלליות
המרחפות מול עיני
דמעותי מבעירות את החדר
כשאת עוזבת
לעולמים
דמעותי צובעות את פנייך
הטהורים כשאת שוכבת
תחתי נאנחת
לחלוחית עלתה בעיני
כשהתנשקנו לראשונה
תחת עץ בסתיו
יבשות היו עיני
כשפגשתי אותך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|