אנה הביטה בפני דני בנה ואמרה,"אני לא אמא שלך, ואני לא אנה!".
כן, הטלנובלה הזאת די גרועה, אבל היא השפיעה קשה על דויד, הוא
הסתכל בפחד על מסך הטלויזיה וכמעט בכה, "מה אם אמא שלי היא לא
אמא שלי", הוא אמר בקול, כן, אולי בשבילי ובשבילכם זה מצחיק,
אבל לא בשביל דויד, הוא החליט לשאול את אמו כשהיא חוזרת הביתה
אם היא באמת אמא שלו, מה שחיזק את פחדו של דויד האדיוט היה,
שהוא היה יותר לבן משאר משפחתו הפרסית. כשאמו חזרה הביתה, הוא
ניגש אליה, כולו מפוחד ורועד, "אמא" הוא אמר, "איך זה שאני
יותר לבן מכולם", אמו הסתכלה עליו בעצב ואז הרכינה את ראשה
ואמרה, "דויד, יש משהו שאני צריכה לספר לך", ברגע שדויד שמע את
מילים אלו הוא קם וצעק, "ידעתי, כל חיי היו שקר, הטלויזיה
צדקה", הוא אמר וברח מהחדר בריצה, וכשהוא ירד במדרגות הבניין
במהירות, אמו ניסתה לצעוק אליו שיחזור, אך הוא כבר ברח. היא
חזרה לתוך הדירה עצובה, ואמרה לעצמה בקול, "רק רציתי להגיד לו
שאכלתי הרבה גפילטע פיש כשהייתי בהריון". מסקנה: טלנובלות
דופקות לך את השכל.