תומר: "מישהו רוצה חצילים בשמן?"
         "במבה רטובה בחלב חמוץ פג תוקף?"
ירוק
הפוך
הדם זורם ברוורס
גלגול... חריקה, בום!
זה הולך לקחת זמן, זה לא ייגמר בקרוב.

אני פותח את החגורה, מוריד את המעיל, למה חם לי, איך זה שאני
מזיע? כל כך קר, ריח לא ברור.
צלילים חוזרים ונשנים של מים מצליפים על החלון, הם זורמים
מהמדרגות, מטפטפים מהתקרה.
אין מטרות לדווח, אף אחד לא מספיק טיפש כדי להיות בחוץ בסערה
כזאת.
משהו נשבר, נראה אחר כך מה זה... אני מנסה לפענח מילים מהרעש
הסטטי - אוקיי, כשאני קם מהרצפה אני מבין שזו הייתה אזהרה
מאסי.
הירש ופרחי מנסים לשיר להעלות את המצב רוח, הם נשמעים
מקוטעים בין השפריצים.
המנועים נוהמים במחאה על השינויים התכופים בעומס.
אני נזכר בחורף הקודם... שהייתי למעלה... אולי הפעם תהיה
שונה.

לקראת השחרור, אחרי כל-כך הרבה פעמים, אני פעם אחת אחזור יבש?
אני מתרכז, חייב להתרכז! לשמור בפנים - לא...ה...!
אני רץ למעלה, שואג מעבר לדופן, המכנסיים נפלו בדרך, לגיא
אין איפה לתפוס אותי, יש לו מזל שלא הקאתי עליו.
ארז פותח את הצידוד של המקלע הג'ינג'י עם הקנה כתום-חלודה
ומסיט אותו כדיי שלא יהיה לי נשק טעון מכוון על הראש בזמן
השאגה.
גל מלוח אחד הספיק, אני יורד לגשר הסגור בלי מילימטר יבש בגוף,
מחליף מבטים עם לווינגר, חצי חיוך חצי ייאוש.


קישור לתמונה עם הסיפור:
http://stage.co.il/Stories/447068