שחור הים ואפור היום
אני עומד בחוץ בגשם
אין אדם לצידי וקשה לי לנשום
הרוח צורחת, אני לא שומע את עצמי חושב
והגל נשבר, אני לא שומע את עצמי מדבר
אולי זה העולם שלא רוצה לשמוע את מה שיש לי לומר
ואני עומד לבדי ובחוץ כל כך קר
כל כך כל כך קר שאני קופא במקום
האוויר כל כך קר שקשה לי לנשום
מסתכל לשמים מחפש את האור
שישאיר בי טיפה של תקווה שאני ארגיש את החום
אבל רק הברק מסנוור את עיניי
אחריו יבוא הרעם שידכא את דבריי
אולי זה העולם שלא רוצה לשמוע את מה שיש לי לומר
ואני עומד לבדי ובחוץ כל כך קר
כל כך כל כך קר שאני קופא במקום
האוויר כל כך קר שקשה לי לנשום
והנה שניה של שקט את מופיעה אל מול פניי
לוקחת את ידי מנגבת את דמעותיי
אני כבר לא צריך לדבר רק תסתכלי לי בעיניים
תמשיכי להחזיק אותי לשניה דקה אפילו לבינתיים
עד שיפסיק הגשם עד שאני אצליח לנשום
רק דבר אחד נשאר לי להגיד
את השמש את האור את החום |
