קראתי לחוה לבוא אל גני
להתעטף בנוצתי
לרדת אל נהרי, אל המים,
להתקרר בסוכתי,
וחוה שותקת.
קרבתיה אל ביתי
גזרתי מעורי על מנת שתתעטף
בגזרתי
קראתי מגידי כדי שתוכל
לקשור קצוותיה,
וחוה שותקת.
הקשתי כל מזיק שקרב לביתנו,
הדלקתי מדורה בחורף
וכרתתי מעצי מניפה בחום,
נדדתי עד ההר שמעבר
על מנת ליצוק לשפתיה
מזור,
וחוה שותקת.
אחרי שנה,עם התקרבות הירח
אל הכוכב,
ניערה חוה את ראשה
וקוציה מופיעים לראווה
ציפורניה חדות ומטופחות
חודייה מוכנים לטרף.
ואראה כי חוה אחרי דולקת
והתכנסתי אל אבותי
כי דממה היא הנצח
ודממה היתה אהבתה,
וליבי לא יכל עוד.