קלאריסה ווייט דאלווי / פצעים |
הגרון רוצה להקיא.
החוסר שלך
מתפשט בי.
כי כשהלב פצוע,
הגוף גם,
ואני פוצעת
פוצעת
פוצעת
עד זוב דם.
עד שהבטן תתמלא
עד שהלב ישקוט.
מה זה משנה?
אתה כבר לא תאהב
את הפצעים שלי
כמו פעם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|