דרור ולדר / על ברכייך |
בשפיפה
בעיניים עצומות
עם קנה לרקה
על לוח לבך
על קורות חזי
בשיניים נוקשות
בשרב מדברי
על הדשא
מחוץ לחדר האוכל
על גגות בית הילדים
בנשימה עצורה
באלפי עיצורים
בר' מתגלגלת
או ש' שורקנית.
הו, יעל, יעל,
ומה נעשה לאחותנו?
זוכרת,
שרוצה אבל לא עוצרת?
או שסליחה או שתרדי?
בחדרי הגרעין,
או לבד עם עצמי,
תניני ואבנה את גורדי השחקים
של קנאתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|