New Stage - Go To Main Page

מישי בן-דב
/
מחשבה ומציאות

חלק א'
הוא: יש משהו שאת רוצה לדבר עליו?
היא: כן.
הוא: על מה?
היא: אני לא יודעת.
הוא: מה זאת אומרת?
היא: זה אומר שיש משהו פה בפנים אבל אני לא מצליחה להוציא
אותו.
הוא: מה זה?
היא: אני לא יודעת.
הוא: את יכולה לנסות לחשוב?
היא: לא.
הוא: לא?
היא: לא.
הוא: למה?
היא: כי זה חונק.
הוא: איך זה חונק?
היא: עם זרועות מרושעות שהוא שולח מהראש למטה.
הוא: מה זה?
היא: אני לא יודעת.
הוא: ומה הוא עושה?
היא: חונק.
הוא: וחוץ מזה?
היא: מדבר אליי.
הוא: ומה הוא אומר?
היא: שאני צריכה למות.
הוא: הוא אומר את זה?
היא: לא.
הוא: אז למה אמרת שהוא אומר את זה?
היא: כי זאת התחושה שהוא נותן לי.
הוא: אם כך, אז מה הוא אומר?
היא: שאני חושקת בו.
הוא: אז למה את צריכה למות?
היא: כי אני לא באמת.
הוא: מה את לא באמת?
היא: אני לא באמת חושקת בו.
דממה.
היא: ואם אני לא באמת חושקת בו אבל הוא אומר שכן אז מה אני
באמת?
הוא: אני לא יודע.
היא: מתי תדע?
הוא: מתי תתחילי לחשוב אחרת?
היא: אף פעם.
הוא: גם אני.
היא: אז מה נעשה?
הוא: כלום.
היא: כלום?
הוא: כלום.
היא: כלום, אולי חוץ מלמות.





חלק ב'
הוא: יש משהו שאת רוצה לדבר עליו?
היא: כן.
הוא: על מה?
היא: אני לא יודעת.
הוא: שוב אותו הדבר?
היא: לא.
הוא: אז מה קרה?
היא: אני פוחדת.
הוא: ממה.
היא: ממנו.
הוא: למה?
היא: כי אני רוצה להפסיק.
הוא: להפסיק מה?
היא: להפסיק לחשוב עליו.
הוא: למה?
היא: כי הוא גורם לי לרצות למות.
הוא: אז למה את פוחדת?
היא: כי אני שבויה.
הוא: בידי מי?
היא: בידי המחשבה שלי.
הוא: למה היא כובלת אותך?
היא: כי אין שום דבר אחר שיעשה את זה.
הוא: למה את צריכה שיכבלו אותך?
היא: כי אז אני לא אהיה ממשית.
הוא: מה זאת אומרת?
היא: זה אומר שאני צריכה להיאחז במשהו כדי לעלות על פני השטח.

הוא: אז תאחזי במשהו אחר.
היא: אין במה.
הוא: אז תפחדי.
היא: אתה לא מפחד?
הוא: לא.
היא: למה?
הוא: כי אני ממשי.
היא: ומה אני?
הוא: את לא.
היא: למה אני לא?
הוא: כי את רק מחשבה.
היא: ומה אתה?
הוא: אני המציאות.
היא: למה אתה חושב ככה?
הוא: כי את באה לדבר איתי.
היא: אז מה?
הוא: אז אני ממש עבורך.
היא: אז אני מפחדת.
הוא: למה?
היא: כי אני לא אמיתית.





חלק ג'
הוא: יש משהו שאת רוצה לדבר עליו?
היא: לא.
הוא: למה לא?
היא: כי אני עצובה.
הוא: למה את עצובה?
היא: כי הוא מעציב אותי.
הוא: מה הוא עושה?
היא: הוא שם.
הוא: שם, איפה?
היא: שם בפנים, במוח.
הוא: אז תוציאי אותו.
היא: אני לא יכולה.
הוא: למה?
היא: כי הוא חזק מדי.
הוא: באמת?
היא: לא.
הוא: אז מה?
היא: כי אני לא רוצה.
הוא: את לא רוצה שמה?
היא: שהוא ילך.
הוא: למה?
היא: כי הוא מאיר.
הוא: את מה?
היא: את הזכוכית.
הוא: מה את רוצה שהוא יעשה?
היא: שיפתח את הדלת.
הוא: ואז מה?
היא: לא אכפת לי.
הוא: אולי אני יכול לפתוח את הדלת?
היא: לא.
הוא: למה לא?
היא: כי אתה ממשי מדי.
הוא: את בכלל צריכה אותי?
היא: כן.
הוא: בשביל מה?
היא: בשביל לשרוד.
הוא: לשרוד את מה?
היא: את החלומות.
הוא: איזה חלומות?
היא: החלומות הצלולים.
הוא: את חולמת חלומות צלולים?
היא: כן.
הוא: אז בשביל מה את צריכה אותי?
היא: שתוציא אותי מהם.
הוא: למה?
היא: כי הם משקרים.
הוא: מה הם אומרים?
היא: שיהיה טוב.





חלק ד'
הוא: יש משהו שאת רוצה לדבר עליו.
היא: כן.
הוא: על מה?
היא: עליך.
הוא: עליי?
היא: כן.
הוא: מה את רוצה לדעת?
היא: מי אתה?
הוא: אני המציאות.
היא: ומה אתה רוצה?
הוא: אותך.
היא: למה?
הוא: כי את חלק ממני.
היא: אני? אני בסך הכל מחשבה.
הוא: אבל יש לך גוף.
היא: אז מה?
הוא: אז הוא שייך לי.
היא: ומה אתה רוצה?
הוא: את כולך.
היא: ומה אם לא תוכל לקבל אותי.
הוא: אז את תמותי.
היא: ומה עליי לעשות כדי לחזור אליך?
הוא: לחיות.
היא: את מה?
הוא: את החיים.
היא: איזה חיים?
הוא: שאני אתן לך.
היא: ואם אני לא רוצה?
הוא: אז תמותי.
היא: אני לא חוזרת.
הוא: אז תמותי.
היא: אני לא אמות.
הוא: את לא?
היא: לא.
הוא: למה?
היא: כי אני חזקה.
הוא: יותר ממני?
היא: כן.
הוא: למה את חושבת ככה?
היא: כי אתה צריך אותי.
הוא: גם כשאת מתה?
היא: אתה צריך אותי מחוברת לעצמי.
הוא: למה?
היא: כדי שתוכל לשרוד.
הוא: למה את חושבת ככה?
היא: כי אתה המציאות שלי.
הוא: אז מה?
היא: אז אם אני לא חיה במציאות אתה מת.
הוא: את טועה.
היא: אני טועה?
הוא: כן.
היא: איך?
הוא: המציאות ממשיכה להיות, מה שנקבר זאת את.
היא: אין מציאות אחת.
הוא: יש, את פשוט לא רואה אותה.
היא: איך אני אוכל לראות אותה?
הוא: אם תפקחי את העיניים.
היא: אבל אין לי עיניים.
הוא: בגלל זה את בת אדם.
היא: מה זה אומר?
הוא: שאת עיוורת.
היא: למה?
הוא: כי את לא רואה את מה שיש, את רואה את מה שאת רוצה לראות.

היא: ומה יש?
הוא: חיים.
היא: חיים טובים, רעים? מה?
הוא: רק חיים. תיאורים הם בשביל בני אדם.
היא: ומה אני רוצה לראות?
הוא: את הסבל והייאוש.
היא: למה אתה חושב ככה?
הוא: כי זה מה שאת מצליחה לראות.
היא: זה מה שאתה נותן לי לראות.
הוא: לא, זה מה שאת מבקשת.
היא: אז עכשיו אני מבקשת לראות את הטוב.
הוא: אז תראי.
היא: איך?
הוא: עם העיניים.
היא: של מי?
הוא: שלך.
היא: אבל אני עיוורת.
הוא: נכון.
היא: אז איך אני אראה?
הוא: בעזרתי.
היא: ומה תראה לי?
הוא: את הכל.
היא: ומה עשית עד עכשיו?
הוא: הראתי לך גם את הכל.
היא: אז איך ראיתי רק סבל?
הוא: כי לא הסתכלת.
דממה. אחרי כמה שניות.
היא: ומה אני עושה איתו?
הוא: כלום.
היא: אבל הוא מכאיב לי.
הוא: גם אני.
היא: אז לבוא אליו?
הוא: אם את רוצה.
היא: אבל אני לא רוצה.
הוא: אז אל תלכי אליו.
היא: אבל הוא עדיין שם.
הוא: אז תתמודדי איתו.
היא: איך?
הוא: עם עיניים פקוחות.
היא: אבל אני עיוורת.
הוא: בתוך הזכוכית את עיוורת, כן.
היא: ומחוץ לזכוכית?
הוא: את לא.
היא: איך אני יוצאת?
הוא: אם תפקחי את העיניים.
היא: איך אני פוקחת אותם?
היא: את לא, את עיוורת.


הערה: תקראו את "לבד" אם אתם רוצים להבין את הקטע של הזכוכית.
ותגיבו! בבקשה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/12/04 23:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מישי בן-דב

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה