אליהו ענבים / את לי השפחה |
כבר ימים רבים חלפו מאז נשכתי פטמותייך
שאצבעות כפות ידיי לא ליטפו את ירכייך
שאיברי הזקור נגע בדופן חלצייך
ואגלי זיעה חמה שטפו את לחייך...
נמאסו הנדודים רוצה לגמוע איברייך
ואם לבד משעמם - הזמיני חברותייך
אל תדאגי - זרעי ישפך רק על שדייך
ואם ממש ממש תרצי אגמור גם על פנייך
תחושי חום רטוב על אפך ולחייך.
תודי שאת נדלקת שאני סוטר על ישבנייך
אני יודע זאת על פי המבט המתחנן שבעינייך
עמוק בתוך תוכך אממש חלומותייך
אלחש דברי זימה כשקשות הן שעותייך
ארעיד את כל גופך - אגיע עד חצוצרותייך
עם כל המשחקים - חרמנות הומה עלייך
כבר למדתי והכרתי כל מזימותייך
יודע על בוריין את כל חסרונותייך
מוכן ומזומן להיות שותף לסטיותייך
חדירות עמוקות וקצובות - מגבירות נשיפותייך
מקינאה וכאב יחדיו עולה העוצמה של גניחותייך
צרחותייך
כבר מזמן דחקת עמוק את מה שהיו אז בושותייך
רוצה שכל היום אכנס עמוק אלייך
מרגיש חזק ושורף את החדות של ציפורנייך
צלקת תמול שלשום על גבי משריטותייך
כבר לא תוכלי לכפר על עוונותייך
חטאייך
כשזרעי החם יפלח את חלל מעייך
קרעתי את החור שנמצא בין אחורייך
לא מעניינים אותי בכלל כל תרוצייך
יובש שפתותייך
הכאב של כל גפייך
את לי השפחה עד אחרית ימייך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|