|
בין סלעים המזדקרים מהמים
ברוח בתולית של סתיו
ואויר צח של פעם
ועצים רקומי עלי זהב
היכן שפרחי השקרים נבלו
כנף אמונה פרוסה מעל
וטיפות טל רעננות של אושר
ועקבות רגליה של האישה בלבן
תלתלי זהב מתנופפים ברוח
עורה צח כעורו של תינוק
מבטה מופנה הישר אל האופק
ואפילו עכשיו עתידה הוא רחוק |
|
|
רק שתדעו שכתבתי
פה כמה וכמה
סלוגנים, והיחיד
שרואה אותם הוא
אני. אני מתחיל
לחשוש שכל הבמה
החדשה, כל כותבי
הסלוגנים, כולם
כולם הם קנונייה
של איש אחד!
ההוא ממקודם... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.