כמה החיים מוזרים, כמה החיים נראים ארוכים
כמה וכמה אנשים, מוזרים, חמודים ועצובים
מצחיקים ואלימים, מטורפים ורגועים

כל כך הרבה אנשים ולאן כל אלו רצים
ממהרים למקומות משלהם לחייהם הפרטיים
מסתגרים בבתים ולא רואים חיים, פוחדים אבל ממה פוחדים?!
מצחוקם של אחרים, מצחוק של אנשים

לא מבין למה הם בכלל שמים על אחרים
ילדים מזדיינים שמנסים להפחיד את האחרים
לגרום להם לחוש כאבים, אבל כולם נהפכים למתרוממים

זה בגלל שהבנות-זונות רק ת'כסף מחפשות

מחפשת איך אותך לדפוק שתשאר באזור
אבל לא יותר מדי קרוב
קשה לי לחיות ולראות את כל הסבל הזה מסביבי
חושב על אחרים לרגעים ולא מבין את החיים
לא מצליח להבין ת'הגיון בדברים, לא מצליח למצוא ת'הגינות
איפה אותם אנשים שמרגישים כמוני?

לא מוצא אותם אז ממשיך באותו הזרם הדוהר ורץ
עד שאגיע לסלעים ואתרסק

אולי זה נשמע מטופש אולי מיואש אבל ככה בעולמי מנק' מבטי
כולם מחייכים אבל בפנים מסתתרים בפחדים
האנשים מנסים לברוח מהבית
מהחיים העלובים אבל הם לא בודקים ת'מחירים

מגלים שמוכרים את גופם לחומרים ממכרים
את ליבם לבן זוגם ולבסוף לא נשאר דבר
מלבד נשמתם שנאכלת מבפנים

עד שבסוף בורחת כל עוד יכולה כל עוד נשאר בה הכוח
זה ממש מוזר ואולי חבל לכולם על הזמן
אבל אף אחד לא יודע מה לעשות ולאן להשתנות

אולי בגלגול הבא נגלה את הגיון ונמצא את ההגינות
אז עד לפעם הבאה שלום ותודה רבה