מיכל טרודי / ואני |
וירח בוהק
שמאיר את הלילה,
עננים אדומים ורעמים,
וברקים,
שמאירים את הלילה -
ובתוך ריחו המתוק של החורף
וניחוח קיץ חמוץ -
ריח אנשים שהולכים
ושאריות מילים שעברו כאן.
רסיסי רגשות
ורוחות רפאים של אהבות ישנות.
ואני, לבד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|