ביום שבו עזבת נגמרו החלומות,
כמו מפולת לתהום נופלת בלי תקוות.
כמו עץ במדבר נשארתי לקוות,
אתה מתערבב לי בראש עם עוד מיליון ואחת שאלות.
החיים בלעדיך חונקים ת'שמחה,
העצב בא וממלא את כל הזכרונות שלי איתך.
חקוק שמך על האבן בכתב לא מוכר,
זה לא אותו הכתב של מכתביך מהעבר.
נעלם לי בראש בוכה עם הלב,
רוצה אותך שוב שוב בך להתאהב.
יורדות הדמעות על הקבר שלך,
לוחשת לאבן לעולמים אוהב רק אותך.
הבטחות לך תמיד קיימתי,
אבל את שלך האחרונה לממש לא הספקתי.
תמיד אמרתי זאת לך ולעולם לא אפסיק,
אתה תישאר שלי ועל אחרים לא אביט.
מציירת את שפתיך עם מכחול שחור דהוי,
חולמת על עיניך ובהן כבר לא דולק האור הכבוי.
הנשמה של המלאך,
אלוהים אותה לקח.
החיוך שלך תמיד מעודד,
אבל עכשיו אני נשארתי לבד בוכה לעצמי בדד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.