אם היו לי עוד ימים לספור את הכאב,
אם הרעל מדמי היה מספיק להתנדף,
והים סוחף אותי לטבוע,
רוצה לצוף ולא לשקוע.
בזריחה היינו שנינו מחפשים את הנופים,
שהשנאה הסתירה לנו בכל הערבים,
אם היה לי רק את המספר של הטיפות שהגשם מוריד,
היית יודע כמה גדולה אהבתי.
כאילו שפרצה בנינו מלחמה,
כי נעצרה בנינו השלווה,
לולא יכולת לדעת כמה גדול האוקיינוס שלי,
טבעתי בו לבד,
ללא עזרה ללא מצוף.
ועכשיו זה רק אני לבד,
ללא קירבה של אף אחד,
מחפשת את עצמי בין שדות גודלים,
אל תעזור לי כי אמצא לבד,
אוהבת אותך, אבל מעדיפה להיות לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.