אתה חוזר מצללי העבר.
יורד אל המרחק שלגלגת עליו.
על חמורים נושאי ציוד רב,
על גמלים זקנים ועייפים מן המסע.
על מרחק אין סופי
ואין גבול לכאב.

אתה יורד מן הקור והירוק הרב
אל עבר החום הלוהט
שמסתתר בין אהבה שהותרת כאן.
יתומה ופגועה ועודה חשופה.
ואינך מעיף מבט מסביב
לראות אם אולי,
הותרת רושם
או ציוד מיותר.

אתה מופיע כך פתאום באמצע היום
ולא הותרת זמן להתרגל.
והבאת עמך משב רענן
של רוח צפונית
ועלה ירקרק.
ואני מתחבאת בין צללי ההרים
בין מדבר וגמלים
ועוד אלפי סיפורים.

אתה יורד אל מה שלא רצית,
שאמרת כי אינך יכול
ובכל זאת.
ואני חוזרת בזמן
אל מה שהיה,
ויודעת פתאום כי הוא לא ישוב.
ובכל זאת אתה פה.
ובכל זאת קרוב.