הכל התחיל כשהוא צילצל אליי:
"את לא מאמינה איזה תיאוריה אני מבשל!"
"אז אולי תשתף אותי?"
"עזבי, אני אתן לה להתבשל עוד קצת.."
"טוב, אבל תבטיח שתספר לי!"
"טוב-טוב, מחר..."

ואז הגיע מחר:
"היי, נו... מה עם התיאוריה?"
"היא כזאת גאונית! אין לך מושג!"
"כן...?"
"מה כן?"
"זהו?"
"מה זהו?!"
"מה 'מה זהו'?! אתה לא מתכוון לספר לי אותה???"
"אה, כן, חכי עם זה"
"אבל הבטחת!"
"בסדר, חיכית מאז ומתמיד, תוכלי לחכות עוד קצת, לא?"
"בטח... אבל למה שלא תספר לי עכשיו"
"אני צריך עוד לבשל את זה"
"כמה זמן עוד ייקח לזה?"
"עד שמה?"
"עד שזה.. יבשיל?"
"אני מבשל את זה, לא מבשיל את זה"
"טוב נו, אבל.. אז.. לפחות תוכל להגביר את האש או משהו?"
"אל תתחילי עכשיו עם המטאפורות חסרות המשמעות האלה?! אמרתי
שאני אודיע לך!"
"טוב, רק ניסיתי להתאים את עצמי ל-"
"-אז אל תנסי, לעזאזל!"
"טוב, רק אל תשכח... ביי"
קלוק. הוא ניתק.

וכמובן... הוא שכח:
"נו...?
"מה נו?
"תפסיק כבר!"
"תפסיקי את, יא זונה מסריחה!"
"היי, תרגע, רק רציתי לדעת מה עם ה..."
"תפסיקי! תפסיקו! די!!!"
"הא? הכל בסדר, ברנש?"
"אני... אה... איפה?... כן"
הוא הסתובב ורץ לקמפוס.

כבר ציינתי כמה הוא הזוי?
"היי, נמר, האם היום המיוחל הגיע?"
"קונפורמיסט... תמיד שוחה עם הזרם..."
"הא? גלל...?"
"תמיד שוחה עם הזרם... קונפורמיסט..."
"גוש? יקינטון...?"
"sleeping with fish.."
"זרג? פרג?"
"ישן עם דגים?"
"אוף, סתום כבר!"
"אה, זה ביטוי"
"אתה תחטוף סטירה! מה עובר עליך?!"
"שלא תעיזי להרים עליי את הקול, ברור???"
"תרגיע, מאמי! אתה איתי?"
"מה?... הא?... היי לך! אני נמשך אלייך."
"תישן, פילון, לך לישון"

כבר אז ידעתי שמשהו חשוד. אבל השיא היה בחנות הסבונים של
תורג'מן.
"הא?! מה בשם השם אתה עושה פה לכל הרוחות והשדים?!"
"באתי לחפש סבון טוב בשביל להביא ביד. אסור לי? מה זה הפרצוף
הזה? יש לי משהו על הסנטר?"
"זה פרצוף תמוה, יא קבנוס. לא ראית את השלט בחוץ? כתוב שאין
כניסה לאשכנזים."
"מצטער, הייתי חייב, אה... הבטחתי משהו למישהו, וזה חייב
להתבצע"
"ו... בשביל זה אתה צריך סבון? ומה עם התיאוריה?"
"לא, זה סתם בשביל שהפין שלי יהיה ריחני. את ממליצה לי על
משהו?"
"אה... אוקיי, אם ככה, יש שם סבון חרדל, אני חושבת שהוא יתאים
לך."
"תודה, איגואנה. יאללה אמרו שמחר יירד גשם. אני הולך לטייל קצת
על שובר הגלים החדש."
"טוב. אל תכבס לבן עם צבעוני. ביי."

הראש שלי הוצף בשאלות אחרי השיחה הזאת; למה באמת הוא היה צריך
סבון? למה הוא הלך למזח? מה זו האוזנייה המוזרה שהייתה לו
באוזן? למה בן ארצי ולא בת ארצי? דני ליטני- הוא נמושה?
התשובות באו ביום שלמחרת:
"אישיות חשובה טבעה הבוקר בנמל אשדוד", אמרו בחדשות, "ככל
הנראה, האיש ('אישיות' נשמע נשמע נקבי) החליק לפתע-פתאום אל
תוך הים. בזירת האירוע נמצא סבון חרדל משובח, כנראה שייך לאיזה
הומלס שהביא ביד, המשטרה טוענת שאין מצב שזה קשור לאירוע, אחים
שלי, והמשטרה תמיד צודקת,
אין פה קונספירציה.
מדובר בת-א-ו-נ-ה"
כיביתי את המקלט וירדתי למיקלט לקלוט עולים-חדשים מאתיופיה.

הסופר המהולל מבקש בכל לשון של בקשה שאופיו ואישיותו לא
יישפטו-נא בעקבות הסאטירה הקונספירטיבית, אשר נולדה בשעה לא
סבירה בכלל והושפעה ממני-לחצים והפרעות שחווה הכותב.