ושוב זו עצבות
ושוב זה השקט
ושוב זו הבדידות שמחבקת
ושוב הכאב
ושוב השתיקה
ושוב זה אתה
והעולם המסובך שלך
ושוב אין מילים
אז אתה שותק
ושוב פוגעים בך
ושוב אתה מתאפק
ושוב בא לך לבכות
ושוב אתה עוצר את הדמעות
ומחייך חיוך רחב
כשבעינך עצב רב
ושוב אתה מבין
שזה רק אתה ועצמך
שלאף אחד
לא אכפת ממך
אז אתה שותק
ואתה מבין שאתה
ריק
ושכולנו בעצם ריקים
ושכולנו מחכים...
"לחיים אין ריח
ולכן אף אחד לא מריח
את הריקבון שלך.
אך כשאתה מת,
מרקיב ומסריח,
לכולם פתאום אכפת ממך"...
זהו עוד מכתב
בשרשרת המכתבים לעצמי
וזהו עוד יום שחולף על פניי
כלא רואה אותי
------------------------------------------
"לחיים אין ריח"- משפט הלקוח מספר אהוב: "כל החיים לפניו". |
