כששלומית חזרה הביתה היא לא ציפתה שהדלת תהיה נעולה ויהיו
רעשים מבפנים, היא לא חשבה על זה כשהיא נתנה את המפתח היחידי
לרני בבוקר, כנראה רגילה שמישהו מחכה לה.
הפרה הלבנה עם הנקודות השחורות התקרבה בזהירות לרני, נראית מעט
מגושמת עם שמונה פטמות שקופצות מצד לצד. רני באמת חשב לרגע ממה
עשוי שוקולד פרה.
הפרה, זאת עם הנקודות השחורות, הקדימה את רני ופתחה את הפה -
'רני'. רני נבהל למספר שניות, לא קורה כל יום שפרה פותחת עליך
את הפה, והנה היא שוב פתחה ת'פה.
שלומית כדרך אגב תמיד שמה לרני בתיק פירות, היא לא באמת חושבת
שזה בריא, פשוט ככה נראה לה שצריך לעשות. היום בבוקר שלומית
קמה מאוחר, 'השעון המעורר המזדיין הזה, הוא כמו אבא שלך השעון
הזה!' היא לא כל כך הצליחה להתארגן בזמן ומן הסתם זה לא התחיל
את הבוקר ברגל ימין, היא לא הספיקה להכין לרני סנדוויץ' ואין
בכלל מה לדבר על פירות, היא בכלל לא שמה לב שהיא נתנה לרני את
הצרור עם המפתחות של האוטו.
כשרני בא לשאול אותה אם יש משהו לאכול, שלומית דחפה לו חתיכת
שוקולד פרה של עלית לכיס ו-'מצטערת חבוב, לא הספקתי'. רני לא
היה מאוכזב בכלל, הדבר שרני הכי אהב זה לאכול ממתקים על הבוקר,
ככה לא צריך להשאיר מקום בתיק לשום דבר. חוץ מזה אבא שלו מעולם
לא נתן לו פירות.
שלומית סגרה את הדלת אחריה, נעצרה לשנייה, כאילו הרגישה שמשהו
שונה הבוקר, משהו ברעש של הדלת שלא בדיוק נשמע כמו שבדרך כלל,
'הוא והעבודה המזדיינת שלו, פגישה חשובה עלק. בן זונה', וירדה
למטה.
שלומית לא אהבה לרדת במעלית, תמיד הרגישה צפוף מדיי. פעם,
כשהייתה בניו יורק עם מוטי, הם הלכו לטיול בבניין התאומים,
ההוא שנפל - אבל לפני. הם היו חייבים לעלות במעלית. 'מוטי, אני
לא עולה במעלית הזו גם אם הבן שלך יבעט בי כל היום ויהיו לי
צירים עוד שנתיים'. בסוף הם עלו, אבל שלומית הכריחה את מוטי
לחכות עד שתהיה קבוצה גדולה. 'מוטי, בפעם הבאה אני נוסעת לבד'
-הצופה מבחוץ היה עוד עלול לחשוב שאחד מכתמי הזיעה של קבוצת
שומרי המשקל אמר את זה.

רני התעורר באמצע שיעור כאשר החליט שפרה שפותחת עליו את הפה זה
בסדר, אבל שהיא מתחילה לשיר במזרחית זה כבר סיפור אחר. 'רני,
אתה רוצה אולי לענות לזה, אולי זה חשוב'.
רני הסתכל במבוכה כאשר שני עיגולים נצפו גדלים על לחייו. 'לא
זה בסדר, זאת אומרת, אני מצטער', וכיבה את הטלפון, אבל לא לפני
שהגניב מבט אל 'אימא מתקשרת'.
לשלומית לא היה יום קל היום, מלא בקניות, סידורים של בנות וזה
עוד לפני שהייתה צריכה לעבוד בכלל.
בערך בשלוש נפל לשלומית האסימון. היא השאירה את המנעול של הבית
סגור, זה שאפשר לפתוח את הדלת איתו אבל לא לגמרי, כזה שאפשר
להסתכל ולגעת קצת, והדלת נסגרה עליו ולכן היא לא נטרקה.
שלומית אוהבת לטרוק את הדלת. יש בזה מין רעש של סיום.
שלומית ארזה את הדברים מהר מהר, לקחה מונית הביתה כי לא היה לה
כבר כוח ללכת והגיעה בסביבות שלוש ורבע. שלומית עלתה במדרגות
והגיעה לדלת. היא הייתה סגורה, כנראה שמישהו אחר טרק אותה.
'מוטי? אתה פה?'
מכיוון שהיא שמעה רק את עצמה בהד מצחיק שכזה היא חיפשה את
המפתחות מהתיק כדי לפתוח את הדלת שלא יהיה הד יותר.
כשנשמעה שוב מנגינה עמומה כזו באמצע הכיתה כולם הסתכלו על רני.
רני היה ילד ביישן, לא ידע יותר מדי על דברים חשובים או להבחין
בין משהו חשוב או לא. את הצלצול של הפלאפון שלו הוא הכיר, אבל
הבעיה הייתה שהוא עדיין לא הצליח לחבר את השניים ביחד.
'רני, אם לא הייתי יודעת אחרת הייתי אומרת שאתה בן אדם ממש
עסוק'. רני חייך והסמיק שוב, 'כן, אה'. רני פתח את התיק שלו
וחיפש בתוכו את הפלאפון, לאחר מספר צלצולים רני חשב שאולי זה
היה עדיף לא לשים את העטיפות של המסטיקים והשוקולדים עם הפרה
של עלית בפנים.
נשמע צלצול של בית ספר, מין מנגינת אוטו-גלידה אבל בהילוך מהיר
יותר.
רני נבהל והפיל את התיק, בדיעבד זה היה יותר פשוט למצוא את
הפלאפון כשהוא מונח על הרצפה.
שלומית כבר הספיקה לשפוך את כל מה שהיה בתיק על הרצפה עד ששמעה
את הרעש הראשון, משהו מזכוכית שנשבר ואז כמה צעדים מהירים
ושקט.
שלומית הסתכלה לדירה שליד וניסתה להקשיב אם הרעש משם.
מוזיקה מזרחית אף פעם לא הייתה אהובה על מוטי, הוא תמיד העדיף
ג'אז, 'טיפוס שקט' הוא קרא לעצמו אם היה צריך, כשרני השמיע לו
את הצלצול שלו בפעם הראשונה מוטי שאל אותו 'למה? אתה לא מעדיף
מוזיקה?' ורני חייך. כששלומית שמעה את הצלצול שלה במין
פופ-בריטני ספירס שכזה היא תהתה אם באמת יש טעם להסתובב עם
פלאפון עליך כל היום, בזמן שקפצה אחורנית מבהלה.
נשמע רעש שני שעלה על הרעש של המזרחית מהרצפה, ואז צעדים שרצו
מחדר לחדר, שלומית הפעם הייתה בטוחה שזה מהבית שלה, היא קירבה
את הראש לדלת ואז הפלאפון הפסיק לצלצל, היא לא שמעה כלום.

כשרני היה בהפסקה הוא ישר ניסה לצלצל לאימא שלו, רני לא אהב
לדבר בטלפון, תמיד הרגיש שאי אפשר ממש לדעת מי בצד השני.
שלומית הרימה את הטלפון מהרצפה והסתכלה על השיחות שלא נענו,
'רני' בעיקר, ועוד כמה לא מזוהים, 'טוב, למה לא, אולי אני
אפריע לו באמצע פגישה חשובה', נאמר בטון ציני שכזה.
'מוטי! נמאס לי כבר שאתה לא עונה לי, ונמאס לי כבר עם הפגישות
החשובות שלך, מצידי אתה יכול ללכת להזדיין עם מי שאתה רוצה
וסתם שתדע שיש מישהו בבית שלך שהורס את כל הדיסקים של הג'אז
שלך.' וניתקה.
רני החליט להבריז מבית הספר אחרי ההפסקה מכיוון שנגמר לו
השוקולד עם הפרה והיה רעב, כנראה שבדיעבד הוא היה צריך קצת
אוכל.
כשרני הגיע הביתה שלומית כבר ישבה על יד הדלת וצחקה, רני לא
ממש הבין מה קרה אבל כשהוא ראה את כל הדברים מהתיק שלה על
הרצפה ואת הפלאפון השבור הוא לא ממש הצליח לחשוב מה לשאול
עכשיו. כשרני שמע משהו נשבר בתוך הבית הוא לא ממש הבין מה קורה
אבל מכיוון שאימא שלו ישבה וצחקה הוא הניח ששוב מוטי בפנים.