עוד פיגוע,
עוד רצח,
אלימות בשיאה.
עוד פנאטי משפיע,
על גורל המדינה.
ותינוק מתפוצץ לו,
ברחוב האדיש,
והדם שזורם פה -
לא מזיז כבר...
לאיש

והשיר ממשיך

בין תקווה,
שגוססת מצמא ורעב,
וממשיכה בליבה,
לעוד אונס מתועב,
ורצון של הרוע,
פה שולט בעולם;
ואני,
אני אמשיך לחלום
לחלום לעולם.

והשקט,
ששורר שם,
בקברים הריקים,
וחיילים שבוכים על חבריהם המתים;
עוד שחיתות,
ועוד פשע,
ועוד ילד בלי אב.
עוד כותרת של רשע,
והלב פה נרקב.
והשיר ממשיך...