היא צחקה ולו אמרה
"כלום רק קרעים של משי"
עת לעג לינקותה העלובה.
היא ילדה קטנה,
רק בת עשרים בקושי,
והוא בער כבר באש האהבה.
ומבטו אותה בוחן
מקודקוד ועד כף רגל,
שוודאי מדעתה יצאה
והיא, אשר חרטה
אותות קשים על דגל
לפתע תתכחש לידיעה.
"קרעים של משי," מחייכת
"חריצי שנהב,
זהב טהור אשר לקה בחלודה.
צודק אתה, באמרתך,
כי נסיוני הוא דל,
ושבגרה רוחי,
אינני עוד ילדה.
אך האם פירוש דבר
אשר קשרי צרים,
ומעולם לא התנסיתי במתנה,
שנפשי אינה נפשי
וליבי אינו שלי
ועת נקשרת ברוחי,
לא תהנה?
האם הווה אומר
שכאשר
נחסך ממני זאת
נהפכתי לאדם
טוב הרבה
פחות?"

והוא נדם
נפשו שבויה
והתמסר
להזיה.