תמיד צריך להיות אמיתי. להיות עצמך, לקבל את עצמך ואז יקבלו
אותך אם אתה לא תאהב את עצמך מי כן?
להיות אמיתי? מה הכוונה? לא להיות מזויף?! מה זאת אומרת?!
להיות עצמך? מי זה העצמי הזה שאתה צריך להיות הוא?
איך הוא? מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? איך הוא מתנהג? לקבל את
עצמך-אפשרי לא? אתה בתוך עצמך איך לא תקבל את עצמך? מה, תזרוק
את עצמך ממך? אתה לא חייב לאהוב את מה שקיבלת אבל קיבלת את
עצמך. איך לעזאזל אנשים אחרים אמורים לקבל אותך, הם מסוגלים
לאהוב אותך, לשנוא אותך אבל הם קבלו את עצמם, בחיים הם לא
יוכלו לקבל אותך עליהם.
זה באמת נכון שאם אתה אוהב את עצמך אז אחרים יאהבו אותך?
זה שטויות! אם כל אחד יאהב את עצמו אף אחד בעצם לא יאהב אדם
אחר. כמו שכל אחד מיוחד וזה מה שאומר שאף-אחד לא באמת מיוחד.
אנשים נולדים ומעבירים את הזמן עד שהם מתים. הם מרגישים,
חושבים, חווים ועוברים את שנות חייהם בעצם בציפייה למוות.
גוף האדם הוא מכונה. מה יש בתוכו? מה זה הלב? איבר שעוזר לנו
לחיות אז איפה בעצם מרגישים? מאיפה נובעים כל הרגשות? המוח הוא
גם איבר שעוזר לנו לחיות, אבל לא מכיל מחשבות? מאיפה הן
נובעות? למה כל אחד מרגיש וחושב שונה מהאחר? יש איזה רוח בגוף
שהיא בעלת מחשבות, רגשות וכו'? איך אפשר לדעת?!
אולי הגוף חלול? אולי באמת יש נשמה ואולי כל לילה היא יוצאת
מהגוף ולכן אנשים ישנים הם במצב של חוסר חיים ובבוקר באה נשמה
חדשה? אולי ככה גם מתים כי שום נשמה לא חזרה אחרי הלילה לגוף?
אולי כל יום מבפנים אתה שונה ומבחוץ אותו דבר? לא נורא, מחר
יום חדש, תמיד אומרים.
מחר תהיה נשמה אחרת אולי יותר טובה מהיום, אולי פחות טובה
מאתמול.