טל ס. מורגן / ע' |
עוד בטרם
אמרו לך אלה
שהדבר מפריע להם:
פשטות זו מילה מוזרה שנגמרת
ועל אושר
(כמו על כל דבר בעולם)
צריך לשלם.
לא אמרת נואש
ולנצח חיוך על פניך נפרש
כמו ספינה לבנה
בלב ים שוחר סער
ללא היסוסים,
הילכת על להב התער.
וכמה שמחה! כמה אור מסביב
אך בכל יום
לעת ערב
ישבת על שפת הכאב המתוק
מהרהר
מהיכן מגיע העצב
ולאן,
לפעמים,
בורח הצחוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|