מחנה הטפשות ומחנה הסכלות,
בונים בינהם חומה של עקשנות.
החומה אדומה מדם קרבנות
התדרדרות האבנים,
רטובה מדמעת האבלים.
אך הבונים ממשיכים את הבנייה,
מטפסים על הקברים הטריים כעל פיגומים,
וממשיכים להניח אבן על אבן.
המעטים שמנסים לפרוץ את החומה
נרמסים תחת רגלי ההמון
הממלא את החללים
שהוותרנים הצליחו לפעור בקושי רב.
האבנים עוורות-
לא בוררות על ראשו של מי ליפול.
כולם קרבנות
וכולם אשמים.
מחנה הטפשות ומחנה הסכלות,
ממשיכים לבנות את חומת העקשנות.
ועל ראש החומה תחלופת
דגלים מתמדת.

עד מתי?!