קובי פימיאנטה / את האש חונק |
בים של רגשות התמזגנו עם הנוף
נישקתי אותך אהבתי אותך
כשהיית לידי
כשהיינו ביחד לא היית מצטערת
כשהיינו ביחד לא היית מוותרת
אבל אף פעם לא היית בטוחה
ופתאום הפכת לא ברורה
את מפתה אותי ואז מתרחקת
את נוגעת בי אבל לא מתכוונת
את היית לי עולם שנלקח נעלם
נשארתי לבד
ואני שותק את האש חונק
לא מוצא עניין לא תופס את הזמן
בעולם רחוק הכאב מתוק
כשהמלאכים מנגנים שיר ישן
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|