איילה לארדו / הדרך חזרה |
כשאתה כל כך שלי,
ואני כל כך שלך,
והחלום-כמו התגשם.
אתה שם.
ואני כאן.
והלב אינו פוסק מלהתריע
ומשמיע צעקותיו -
עצור,
פה עובר הגבול,
ולא ניתן עוד לחזור.
וכעת -
עוד גבול נפל חלל לרגשותיי
וכבר אין דרך חזרה,
ואבדה בדידותי,
ותמה ילדותי,
ובגרה תומתי.
וכעת -
הכל נתון בידיך,
עתידך וגורלי,
מחשבתך וכאבי,
ומחר -
אולי כבר לא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|