ניתוח גיאוגרפי שלה... שלהן...

היא מתחילה בעיניים, כך קבע ההוא שכבש אותה, העיניים של
המדינה.

מבטי מופנה ליערותיה המדהימים והיפייפיים, ומשפיל מבטי לעבר
אגם מימיה המתוקים המרהיב
מציץ שוב לפסגות החרמון המחודדות שנתמכות מצידן ע"י הגבעות
הגליליות העגלגלות.
עובר בדרכי במישור החלק, הריקני והחשוף, אשר במרכזו ממוקמת
העיר הגדולה אשר צרובה בלידתה שלה.
ממשיך בהשפלת מבטי לעברה,
לעבר ימה המלוח,
הנמוך בנקודות תבל,
אך ביכולותו לספק בעזרת אוצרותיו את כל כולה,
ההוא השקט, אך הרוגש מבפנים;
היבש, בעל השטפונות הפתאומיים החזקים והעוצמתיים.
והיא מעליו
מעין נקודת תצפית עליו, על ים זה,
אל נקודה זו נושאים עיניהם כל תושבי הכדור,
אך מעטים רק ביקרו בה.
הנקודה הזאת, הקדושה לכל,
עליה התנהלו מלחמות וקרבות קשים
שלה היא לנצח, שלה ושלי.
תמיד תענוג להתבונן בך מחדש אהובתי...

היא מתחילה בעיניים, כך הוא קבע.