New Stage - Go To Main Page

מאיר פרידמן
/
בלוז לשניים

סצנה מספר 1
לילה/פנים/בית קפה/אשה מתקרבת לשולחן בו יושב גבר.

אשה: הכסא הזה פנוי?
גבר: תלוי.
אשה: במה זה תלוי?
גבר: תלוי מי רוצה להתיישב על הכסא?
אשה: ואם זו אני?
גבר: ואם זו את, מה?
אשה: רוצה להתיישב
גבר: אז המקום פנוי.(האישה מתיישבת)
      תזמיני משהו?
אשה: כן
גבר: מה תזמיני?
אשה: אותך.
גבר: אני לא חושב שיש להם את זה בתפריט
אשה: אז אסתפק בהפוך.
(הגבר מרמז באצבעו אל עבר מלצר שיבוא לשולחן שלהם. המלצר
מגיע)
מלצר: תרצו להזמין משהו?
גבר: הפוך בשבילה
מלצר: טוב מאוד... ומה בשבילך?
אשה: הוא יקבל אותי.
(המלצר מחייך והולך)
       אני חושבת ששכחת לשאול משהו?
גבר: כן...? מעניין מה זה יכול להיות?
אשה: תחשוב טיפה. לילה, בית קפה, אשה וגבר יושבים, משוחחים כבר
כמה דקות, מגששים ועדין לא יודעים דבר בסיסי אחד.
גבר: אהה... הבנתי.
אשה: נו?
גבר: בטוחה שאת רוצה שאשאל את השאלה?
אשה: כן.
גבר: או.קיי, את בקשת את זה. אז אצלי או אצלך?
אשה: סליחה?
גבר:מה... שאלה לא נכונה?
אשה: שאלה נכונה אבל אל בזמנה.
גבר: לא מבין
אשה: לפני השאלה הזו יש שאלה בסיסית אחרת
(המלצר מגיע ומביא את ההזמנה,והולך)
גבר: תראי... על שאלה אחת כבר ענית לי, אני יודע איזה קפה את
שותה, אז איזו עוד שאלה חשובה יכולה להיות?
אשה: אתה עושה את זה בכוונה?
גבר: ומה את חושבת?
אשה: אני לא יודעת מה לחשוב. או שאתה מפגר או שאתה מנסה לרמוז
לי ללכת לכל הרוחות.
גבר: ואיזה אפשרות עולה לך בראש?
אשה: שבעצם שאלת את השאלה הנכונה. אז מה? אצלי או אצלך?
גבר: בואי נזמין חשבון

סצנה מספר 2

ערב/פנים/בית קפה/אישה מתקרבת לשולחן בו יושב גבר

אשה: הכסא הזה פנוי?
גבר:תלוי?
אשה: במה זה תלוי?
גבר: תלוי מי רוצה להתיישב עליו?
אשה: ואם זו אני?
גבר: ואם זו את מה?
אשה: רוצה להתיישב?
גבר: אז המקום פנוי
(מלצר מגיע לשולחן שלהם)
מלצר: תרצו להזמין?
גבר: הפוך בשבילה.
מלצר: טוב מאוד... ומה בשבילך?
גבר: אני כבר הוזמנתי.
(המלצר מתרחק)
אשה: לא ענית לטלפונים, לא החזרת שום תשובה לאי מיילים ששלחתי
גבר: נכון.
אשה: אפשר לדעת למה?
גבר: לא.
אשה: ובכל זאת?
(המלצר מגיע עם ההזמנה ומתרחק)
גבר: אכפת לך שאעשן?
אשה: מה אכפת לך, פעם שעברה לא שאלת אפילו את זה.
(מוציא סיגריה, מצית אותה ומשחרר נשיפת עשן)
גבר: תמיד אכפת לי.
אשה: אז תענה על השאלה.
גבר: מה הייתה השאלה?
אשה: תפסיק לשחק אותה אידיוט, ההצגה שלך גרועה, אתה יודע טוב
מאוד מה הייתה השאלה.
גבר: אני לא רוצה להתחיל שוב את הכול מהתחלה
אשה: להתחיל מה?
גבר: להתחיל להתאהב מחדש, להתחיל עם הכאבים המוזרים. להישאר ער
כל הלילה, לחשוב כל הזמן מה את עושה. מה את לובשת? להזכר בריח
השמפו שלך, להתמכר לקולך, לחיוך שלך, למבט בעיניים... אין לי
כוח.
אשה: אז למה התחלת?
גבר: למה המשכת?
אשה: כי אתה התחלת.
גבר: כי את המשכת.
      בואי נצא מכאן, נלך לאיזשהו מקום.
אשה: אצלי או אצלך?
גבר: אצלי.

סצנה מספר 3

לילה/פנים/דירה/חדר שינה/גבר ואישה שוכבים במיטה

גבר: מוזר
אשה: מה מוזר?
גבר: איך שנפגשנו
אשה:אתה הבטת בי
גבר: ואת נגשת לשולחן שלי
אשה: ראיתי אותך מביט בי חזרה ומדליק את הסיגריה הפוך
(תמונת פלשבק, האישה יושבת על הבר מביטה בגבר, הגבר מחזיר מבט,
מוציא סיגריה, שם אותה הפוך בפה ומצית, האישה צוחקת)
גבר: זה בגללך
אשה: בגללי?
גבר: לא האמנתי שאשה כל כך יפה מביטה עלי וכשהתיישבת חשבתי
לעצמי, מה בחורה יפה כמוך עושה עם ברנש כמוני?
אשה: זה העינים שלך. מעולם לא פגשתי וראיתי מישהו עם עיניים
אפורות כמו שלך. יש לך צבע כחול בעיניים אבל האפור שבך משפיע,
אפילו עכשיו הן אפורות
גבר: הן מנסות להדחיק.
אשה: להדחיק מה?
גבר: זיכרון
אשה: זיכרון?
גבר: כן. את זכרונך.
אשה: אתה ממש יודע להיות נחמד
גבר: משתדל
אשה:בן זונה
גבר: אמרתי לך כבר שאת יפה באופן מיוחד?
אשה: כן, אמרת.
גבר: ואני מתכוון לכך
(הגבר מנשק את האישה על שפתייה)
אשה: למה הלכת, למה הפסקת משהו שרק התחיל?
גבר: כי לא רציתי שזה ייפסק, רק רציתי שזה יימשך ויימשך
ויימשך...
אשה: התחלה לא חייבת להיות סוף של משהו.
גבר: כל התחלה היא סוף של משהו שהיה ונגמר. אהבתי פעם אחת, אני
לא יכול להתאהב עוד פעם, אסור לי להתאהב שוב.
אשה: אתה יודע, מנהיג סיני אמר פעם: "גם מסע של אלף מייל מתחיל
בצעד אחד קטן"
אני אומרת שמסע אל הלב מתחיל בנשיקה, ואתה נישקת אותי.
גבר: איזה מזל שאני לא סיני
אשה: באמת מזל. להם לפחות יש לב, הם יודעים מה זו אהבה. אם הם
לא היו יודעים מה זו אהבה אז הם לא היו מתרבים ומגיעים ליותר
ממיליארד אנשים
גבר: רגע... את מרמזת שהייתי גרוע במיטה?
אשה:לא. מה שאני אומרת זה שהם פי 10 יותר טובים ממך.
גבר: אז למה את לא יוצאת עם איזה סיני?
אשה: כי אני חושבת שהתאהבתי בך
גבר: אז לא הייתי גרוע במיטה?
אשה: אולי תפסיק לחשוב עם הזין שלך ותתחיל לחוש עם הלב
גבר: אמרתי לך כבר שאת יפה כשאת עצבנית?
אשה: כן, הרבה פעמים
גבר: אז את יפה כשאת עצבנית.
(האישה נותנת לו סטירה)
אשה: ואיך אתה חושב שאני עכשיו, יפהיפיה?
גבר: כן.
אשה: אני הולכת.
(האישה קמה מהמיטה ומתלבשת)
גבר: לאן?
אשה: לא משנה לי, אבל צריך להתחיל ממשהו.
(האשה מתקרבת ומנשקת את הגבר)
גבר: ובכן לואי אני חושב שזו תחילתה של חברות מופלאה

סצנה מספר 4

בוקר/פנים/בית קפה/אישה יושבת ליד שולחן,גבר מתקרב לשולחן

גבר: המקום הזה פנוי?
אשה: תלוי?
גבר: תלוי במה?
אשה: תלוי מי רוצה להתיישב עליו?
גבר: ואם זה אני?
אשה: ואם זה אתה מה?
גבר: רוצה להתיישב
אשה: אז המקום פנוי.
(הגבר מתיישב)
גבר: האם אכלה הכבשה את השושנה... כן או לא?
אשה: סליחה?
גבר: אני חושב שזו השאלה
אשה: שאלה זה כן אבל השאלה היא לאיזו שאלה זו שאלה?
גבר: את האמת אני לא יודע. לא אני שאלתי את השאלה.
אשה: איזו שאלה?
גבר: השאלה לשאלה ששאלת אותי עכשו
אשה: תביא לי סיגריה
גבר: ממתי התחלת לעשן?
אשה: ממתי שהתחלת לשאול שאלות.
(הגבר מוציא סיגריה לו ולאישה מצית את שניהם ומעביר לה את
הסיגריה)
גבר: לא התקשרת.
אשה: לא
גבר: גם לא כתבת
אשה: לא
גבר: טוב, לא נורא.
אשה: נכון
גבר: אז האם הכבשה אכלה את השושנה?
אשה: לא יודעת.
גבר: וזה הדבר הכי גדול שאי פעם ידעת.
אשה: אתה יותר מידי מתפלסף
גבר: חשבתי שזה מה שמושך אותך בי
אשה: משך... בלשון עבר
גבר: אוו... הבנתי.
אשה: מה? מה לכל הרוחות הבנת? מה אתה כבר מסוגל להבין? אתה
מבין בכלל את משמעות מושג ההבנה?
גבר:אני לא מבין מה שאת אומרת
אשה: אתה רואה.
גבר: אני רואה.
אשה: היית רוצה להזמין משהו?
גבר: כן
אשה: איפה המלצר המזורגג הזה? אני מתחילה לשנוא את המקום הזה
(האישה מרימה ידה לעבר מלצר חולף) מלצר... (המלצר מביט לכיוונה
וממשיך הלאה) ראית איזה שירות? איזה חוצפה, אתה רואה?
גבר: כן, אני רואה.
אשה: אז מה אתה עושה בימים אלו?
גבר: אותו דבר שהייתי עושה בלילות שעברו.
אשה: פגשת מישהי חדשה?
גבר: כן
אשה: איך היא נראית?
גבר: כמוך.
אשה: איפה פגשת אותה?
גבר: כאן, בבית קפה הזה עם אותו מלצר מזורגג
אשה:אתה מתכוון למה שאני מתכוונת?
גבר: לא
אשה: חבל
גבר: כן
אשה: מה כן?
גבר: כן שחבל
(מלצר מגיע לשולחן שלהם)
מלצר: תרצו להזמין משהו?
גבר: היא תזמין הפעם נס על חלב, אני כבר הזמנתי
(המלצר והאישה מביטים בו מופתעים)
אשה: מתי הזמנת?
גבר: מזמן, מהיום שנולדתי תמיד הגורל הזמין לי הפוך והתחלתי
להתרגל לכך, הכול הפוך, תמיד הכול הפוך. הישר שאת רואה זו מסכה
הפוכה לדבר שהיה צריך להיות ישר והדברים ההפוכים הם ישרים, אתם
מבינים?
אשה: לא.
גבר: זה בסדר. גם אני לא מבין את זה עד הסוף אבל חוסר הבנה
מעיד שיש פוטנציאל במילוי של הבנה ואז מה יוצא לנו מזה?
אשה: מה?
גבר: כלום, סתם מצב הפוך, להתראות
(הגבר קם ויוצא מבית הקפה)
מלצר: תרצי עדין להזמין משהו?
אשה: תביא לי נס על חלב ואם זה לא קשה לך תשימו איזה שיר מעודד
ברקע.
(המלצר הולך וחוזר עם ההזמנה... ברקע השיר של פולן סיימון 50
דרכים לעזוב את אהובך. האישה מדליקה סיגריה ויושבת מהורהרת
לצלילי השיר)

סצנה מספר 5
יום/פנים/גבר אורז מזוודה/ברקע שיר של ה"אבנים מתגלגות" WILLD
HORSES
הגבר יוצא עם תרמיל מהבית

סצנה מספר 6
יום/חוץ/האישה נכנסת למכונית אדומה/מדליקה את הרדיו ושומעת את
השיר של האבנים המתגלגלות

סצנה מספר 7
יום/פנים/הגבר בתחנה מרכזית עולה על האוטובוס לכיוון
הדרום,ברקע עדין השיר

סצנה מספר 8

יום/פנים/האישה נוסעת במכונית ומזהה את הגבר מנסה לתפוס
טרמפ/האישה עוצרת את המכונית/פותחת חלון

אשה: צריך טרמפ?
גבר: תלוי?
אשה: במה זה תלוי?
גבר: זה תלוי אם הכסא שלידך פנוי?
אשה: תלוי מי רוצה להתיישב על הכסא שלצידי?
גבר: ואם זה אני?
אשה: אם זה אתה מה?
גבר: רוצה להתיישב לצידך.
אשה: אז המקום פנוי.
(הגבר נכנס לרכב)
אשה: לאו נוסעים?
גבר: מה זה משנה, העיקר לסוע
אשה: אתה יודע משהו?
גבר: מה?
אשה: שכחת עדין לשאול שאלה אחת עיקרית ומרכזית.
גבר: אני יודע
אשה: ומה אתה הולך לעשות בנידון?
גבר(פניו כלפי האישה): את יודעת שאת אשה יפה?
אשה: כן
גבר: את יודעת שאני מאוהב בך?
אשה: כן, אני יודעת
גבר: אז תגידי...איך קוראים לך?

סצנה מס 9
יום/חוץ/מכונית נוסעת על רקע נוף מדברי/ברקע שיר של בוב דילן
" כמו אבן מתגלגלת"

כתוביות וכו' וכו' וכו'

                              סוף?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/11/04 13:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיר פרידמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה