מקרקעית משקעי ההשפלה
תמיד אותה שאלה:
"אתה רציני בכוונתך
או שרק 'חפוז' באמתחתך?"
אז בואי נישיר מבט, אולי דואב,
ובכורח הטבע - בצורך הגוף נודה,
בואי ונהיה כנים עם נפשנו
שחובה להתקיים במובן הפשוט שמכיר גופנו,
בואי ונבהיר כי החוכמה הבהירה של טובת הטבע
היא שצריכה לבשר לכל אחד את שיבחר דרך קבע.
העבר כבר לא בידינו,
העתיד עדיין לא בשליטתנו
ורק ההווה בחזקתנו;
שם אנו אדונים לגורלנו.
אז נניח שיש לי אותך עכשיו לידי -
מה האלטרנטיבות שלרשותי?
הרי כמו כוס זכוכית שבידיי תהיי
היתכן כי תקסימי את לבי
וארצה לנפצך כפי שבאמת ביכולתי?
אולי רק אם אחוש שקסמך פוגע בביטחוני!
24/11/04 © |
