אורחת גמלים זורמת כנהר
בתוואי שמי התכלת הצלולים,
לצלילי גלי פעמוני המתכת.
רחבת כתפיים סוללת דרכה,
מושחת מכחול סומק רך על פני רקיע
עת בין ערביים- לחולמים באמת.
אותנטית וביזארית רחקה והולכת,
עד רק צלילי פעמוני המתכת
נחרטים כשריקה חרישית
בזכרון המשתוקק.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|