אורחת גמלים זורמת כנהר
בתוואי שמי התכלת הצלולים,
לצלילי גלי פעמוני המתכת.
רחבת כתפיים סוללת דרכה,
מושחת מכחול סומק רך על פני רקיע
עת בין ערביים- לחולמים באמת.
אותנטית וביזארית רחקה והולכת,
עד רק צלילי פעמוני המתכת
נחרטים כשריקה חרישית
בזכרון המשתוקק.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.