תמיד אני חשובת שדברים שאין לי יעשו אותי מאושרת.
פעם במהלך הלימודים חשבתי שאהיה מאושרת כאשר אחזיק בתואר
אחות.
זה לא הספיק...
יותר מאוחר חשבתי שזה עניין של תואר ואז עשיתי את התואר השני.
וזה לא הספיק, עדיין לא הייתי מאושרת.
אחרי זה הייתי בטוחה שהאושר שלי נמא בלב תל אביב ושם נמצאת
האחת.
היו כמה רגעים טובים,אבל כמובן גם זה לא הספיק.
אז לא היה לי רכב והיו לי בעיות להגיע ממקום למקום ואז הייתי
מתוסכלת נורא,
והייתי בטוחה שאם יהיה לי אופנוע ואגיע אתו לכל מקום,
אז אהיה מאושרת נורא.
והנה שוב זה לא הספיק וזה לא קרה.
אני עדיין מחפשת אחרי האושר.
היום אני מחפשת אותך
החצי השני שלי
אותו האדם שאשכב אתו לישון בלילה ואעיר אותו בנשיקה בבוקר
אותו האחד שיחבק ויחמם
ינשק ויפנק
יתמוך ויגרום לחיוכים
אותו אחד שארצה לחמם אותו באהבתי העוצמתית והחייתית
אחד שכל רגע בחיי בלעדיו יהפוך לגעגוע
גבר שייכנס ויכניס עניין לחיי
זה יספיק???
ואם זה לא
אז מה אני כבר צריכה???
אולי אז אני ארצה ילד ואחשוב שאושרי תלוי בו...
|