לפעמים אני מרגיש שהחיים הם כמו סרט
אותו סיפור חוזר, רק בגירסא אחרת
זה כמו תקליט שרוט, בלי שום מטרה
היא תמיד תאהב את זה שלא יאהב אותה
אני כל כך אוהב אותם, הם תמיד כה מבינים
כל מה שקורה, הם מוכנים לספוג ולהפנים
אבל הגלגל חוזר, ומסתבכים העניינים
ושוב אני מוצא את עצמי נופל על הפנים
אני רק רוצה לברוח למקום בו לא ארגיש בודד
שאין שם מלחמות, ואין ממה לפחד
לברוח למקום בו לא ארגיש לבד
מקום חדש שאני לא מכיר בו אף אחד
את מבינה מה שעובר עליי, ומנסה לעזור
מחכה לאהבה, שאלייך לא תחזור
דברים שקורים גורמים לי לא להאמין
למה אין קצת צדק, אני לא מצליח להבין
מחפש את האחת, אני חי בחיפושים
ועד שאני מוצא, קיבלתי כאפה לפנים
אני רק רוצה לברוח למקום בו לא ארגיש בודד
שאין בו מלחמות, ואין ממה לפחד
מקום שאין בו שעונים, ואין פחד מהזמן
שרק אני ואת נהיה, רחוק רחוק מכאן |
