וכבר בבוא ביורה, חזרה לי הערגה לנשים. ולו רק בגלל שהגשם
משאיר אותן בביתן, רחוק ממני, וכך אני נשאר, מכורבל עד קצות
הרגליים בשמיכה עבה שחמימותה חלקית ותהיה מלאה רק כאשר תתמלא
בגוף נוסף.
חיכוך הרגליים היחפות לאחר מקלחת חמה וספוגת אדים של יום גשום,
הבל הפה הנוגע בעורי ומעביר בי צמרמורות שינה מתוקה, רכותו של
העור המגביר מעלותיו בעודו נצמד לשלי, והריח, הו, הריח המתוק
של סבון ומדרכות רטובות, היו משקיטים את דפיקות ליבי אשר
זועקות פזמון חוזר של בדידות.
בזמנים שכאלה קל להבחין ברדידותן של מילים, ובפשטותן של רגשות,
כאשר רצוני היחיד הוא לנשק את שפתותיה העומדות להיפער (מפני
שהיא וודאי תרגיש כמוני ועודף התחושות ירדים אותה מהר) למצוץ
את שפתי השבעות ולהירדם בצד שתי מערכות של דפיקות לב...
ומתוך האופוריה, ניצוץ של כעס. כעס על כך שכל מחשבה כזאת איננה
דמיונית, אך בכל זאת נשארת בגדר חלום. המחשבה היחידה שנשארת,
גם אם מייאשת,מרתקת ושולטת בכל גופי ומגייסת אליה את התשוקה
והיגון גם יחד בזמן שהיא רומסת את המחשבה הרציונאלית
והקוגנטיבית. הכל כל כך מיוחל ומתרחק ממני עם כל טיפה של גשם.
כשהקיצותי משנתי הפך הקור לקרירות הבדידות, והשבית אותי לימי
מחשבה ארוכים הנטולים כל אינטראקציה חושית. חשבתי אולי אקרא
לנערה הקודמת מחיי, זאת שמדיבורה מאסתי אך את חום גופה לא
אשכח, שאת נשיקותיה כבר למדתי ואת שתיקותיה אהבתי מכל. ובשיחת
טלפון בודדה, אם אהיה כן, אוכל אולי לשכנעה שכוונותיי טהורות
והיא תתעלם מתלאות העבר שהותירו אותנו פרודים (ומרוצים מאד
מכך, יש לציין). אולי תחושתי, עתה, זמנית, אך אין בי זיכרון
רענן יותר מחיבוק הגב המקומר שלה לאחר סיפוק מיני שציפה לנו כל
היום והיום שלפניו. זו שביקשה גם את עירנותי וחשוב מכל את
השתתפותי בשנתה...
מתוך התחשבות ברגשותיה, ומתוך הסברה שלא אצליח להסביר את
כוונותיי האמיתיות מבלי לעורר בה סלידה, נדמה שלא ארים את
השפופרת. שוב.
לו היה העולם נכון, לא הייתה בו הבדידות, בטח שלא ביום היורה,
וזאת רק בגלל שמאוויהם של כל בעלי החיים הוא לא להיות לבד. ואם
זה אכן כך (ויש יסוד לסברה שכזאת) לא צריך להיות נתח
האוכלוסייה אשר נשאר לבד - ונסחף לפנטזיות (שהן פרי המציאות)
של חלוקת שמיכה חמה עם ישות נוספת - גדול כל כך.
ובכן מה?
אין בי את הכוחות להשתתף במשחק המינים (אולי גם אין בי את
היכולת) ועל כן נגזר עליי להיות לבד.
ואיפה היא הבחורה שתענה להצעת שינה משותפת עם בחור שמדבר איתה
בכנות?
מפאת חוסר התשובות - עודני לבד.
אולי מחר יהיה פחות קר. בינתיים עוד יורד הגשם... |
