לזכר אחי היקר שנפטר בשנת 2003
ממחלה ארורה שחטפה אותו תוך 3 שבועות.

רציתי להפרד ממך
לספר אהבתי אליך
אחזתי בידך ברוך והצמדתי לגופי
ניסיתי להעניק לך מכוחי, מעוצמתי

כל כך רציתי לספר לך...
לא הספקתי לשוחח איתך
תיכננתי שנשב יחדיו בשניים
נדבר על הכל... שלובי ידיים

רצון עז שהפך לחלום בלהות
מציאות אכזרית ניפצה חלומות
ארועים חסרי משמעות, לכאורה
הפכו לזכרון נצח... השעה האחרונה

בכינו יחדיו בכאב מהנשמה
היבטנו אחד בעיני השניה בדממה
מבט חרד... המגלה נסתרות
מבט... שניפץ אשליות

הנחתי ידך על ליבי, בכינו
רק להיות בקרבתך, שנינו
בעיניים, בנשמה, בתפילה - להיות
בדרכי, קיוויתי, שאצליח - להחיות

בוכה עליך, בוכה איתך
בוכה שאינך, בוכה בחסרונך,
חיי חייך, צחוקך צחוקי
כאבך כאבי, סבלך סבלי
נשימותיך בנישמתי

גופך נחלש
מבטך מהול בחשש
הושטת ידך לעזרה
בחוסר אונים... בתחינה

המציאות המרה טפחה על פני
ניפצה ילדות, בגרות, חברות... שנות חיי
סירבתי להאמין שניפרד לעולמים
הבלתי נמנע אירע... ואינך בין החיים

באשמורת הבוקר בקריאת היעף
נשמתך נטשה גופך העייף
נותרתי המומה
כואבת, בודדה

מותך הותיר פצע מדמם בליבי
חסרונך לעולמים - עימי...

               ת.נ.צ.ב.ה.