דטורה / הד הדמעות / מ.טבנקין |
מעבר לאלף ריבוא שיכחות
בעפר יסורייך נפשי מתפלשת
צרובת דמעותייך אחות!
בלילה אצא למשעול שדרכנו
אלטף אבנים נשאנו יחדיו
כל פינה כל שעה שרוינו שמחנו
כמכות גחלים בי תכאב
הסירי,הסירי עינייך מנגד
מבטן מערבל בי יגון ודמעות
מיתרי אהבה מפותלת בבגד
נקרעים בצלילי סערה וקנאות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|