|
בְּלֵיל הַשְּׁלוֹשִׁים וְאַחַד
רַקְדָנוֹ אֶת סוֹף הַשָּׁנָה
עָמֹק בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה
בְּמַרְתֵּף נִסְתָּר
בִּשְׁכוּנָה נִדַּחַת
הַרְחֵק מֵעֵינוֹ שֶׁל הָאָח הַגָּדוֹל
הַמְּפַקֵּחַ עַל יֵצֶר וְיַצְרָנוּת
עוֹד שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת לְדַלֵּג
וְהִנֵּה הֵם לְפָנֶיךָ
הַסִּיקְסְטִיז הַכְּסוּפִים
כָּל שִׁכְבַת הַמָּעֳמָדִים
לִהְיוֹת קְצִיצָאָיו שֶׁל אַבִּיר הָאוֹצָר
נָשִׁים עֲגֻלּוֹת עָבוֹת שֶׁרֹאשַׁן שָׁקַע
בְּבֵית חַזָּן וּמָתְנֵיהֶן כְּגַלְגַּלֵּי יָם
כְּמוֹהֶן נְעָרוֹת בְּתִסְרֹקֶת בֻּבָּה
וּפְנֵיהֶן כַּאֲדָמָה חֲרוּשַׁת
תְּלָמִים וַחֲרוּצַת רְגָבִים
עֵינֵיהֶן שְׁקוּעוֹת בַּאֲגַמִּים כֵּהִים
כֻּלָּן מַחְלָצוֹת מֶשִׁי לְגוּפָן הַגְּלִילִי
וְסֶרֶט קְטִיפָה מְעֻנָּב צַוָּארָן
נוֹעֲצוֹת הֵן מַבָּט חֲלוֹמִי מְרֻחַק
עֵת מְנַעְנְעוֹת חֲלָצֵיהֵן בַּחֶדְוָה
מוּל פְּנֵיהֶן בְּנֵי זוּגָן כְּסוּפֵי הַצְּדָעַיִם
וּמְרוּטֵי הַפַּדַּחַת
הַמְּדָחְלִלִּים קְשֵׁי גֵּו עַל רִצְפַּת הַפַּרְקֶט
שׁוֹחֲקִים שְׁאֵרִיּוֹת דִּסְקַת הַסְּחוּס הַדַּקָּה
רָחוֹק מִיַּלְדֵיהֶם הַתּוֹעִים
בֶּעָשָׁן הַמָּתוֹק שֶׁל פּוֹקֶט וְקוֹפִיפִי
עַל פְּנֵיהֶם טְבִיעַת אָמָה
שֶׁל מִי שֶׁחַוָּה תְּלָאוֹת לְאֹסֶף,
לְמַצֶּגֶת זְוָעָה.
מִתּוֹךְ פִּיּוֹתֵיהֶם
הַשְּׁסוּעִים בְּקַו פְּתַלְתַּל
מְצִיצָה בַּקְטֶרְיַת מַסּוֹק
הַמַּקְצִיפָה זָוִיּוֹת פִּיהֶם
וְנַחַל רֻקָּם מְזַרְזֵף בַּחֲרִיץ הַשָּׁנִים
שִׁבְעִים שֶׁקֶל תְּמוּרַת כְּנִיסָה
לְמַרְתֵּף הָרִקּוּדִים הַשְּׁכוּנָתִי
עַל מַפִּיּוֹת נְיָר וְצַלָּחוֹת פְּלַסְטִיק
כְּמוֹ בֵּית תַּמְחוּי תּוֹאֵם לִפְלִיטֵי קְבִיעוּת
הַמְּיֹעָדִים לְקַבָּלַת מְנַת חֶסֶד
כְּהַאֲרָכַת חַיִּים מְאֻלֶּצֶת
6/01/2005
|
|
|
אני מבקש,
אנא אכלו אותי
בלי דעה קדומה.
אפרוח ורוד,
לומד מג'ורג'
מייקל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.