שלום לילדתי בעריסה הלבנה
זהו אבא שחושב כאן עלייך אהובה
רציתי לדבר על תחושה קצת מוזרה
לא נוח לי כל-כך פה לבד בחשיכה

כל הזמן אני תוהה מה יש לעשות
על פני האדמה שמלחמה תשקוט
דבר אחד מבקש עת מביט אלייך נמה
לראות אותך חולמת ים-חיוכים כל הלילה

על בית ודשא עם עץ מיתמר
בלי גבולות או גדר שפתח בם אין
כניצן של תקווה לשלום עם אחר
בלב כל חייל לבבה של העין

כבר שומע צחוקך מנגן בי שירים
מאיר את שביליי שם בדרך הביתה
כמו כוכב וירח על כיכר של צללים
עוד מעט אני שב מאשמורת אין די לה