|
שלום לילדתי בעריסה הלבנה
זהו אבא שחושב כאן עלייך אהובה
רציתי לדבר על תחושה קצת מוזרה
לא נוח לי כל-כך פה לבד בחשיכה
כל הזמן אני תוהה מה יש לעשות
על פני האדמה שמלחמה תשקוט
דבר אחד מבקש עת מביט אלייך נמה
לראות אותך חולמת ים-חיוכים כל הלילה
על בית ודשא עם עץ מיתמר
בלי גבולות או גדר שפתח בם אין
כניצן של תקווה לשלום עם אחר
בלב כל חייל לבבה של העין
כבר שומע צחוקך מנגן בי שירים
מאיר את שביליי שם בדרך הביתה
כמו כוכב וירח על כיכר של צללים
עוד מעט אני שב מאשמורת אין די לה
|
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.