שרי גמליאל / כאוס |
רוצה לבכות כשאני כועסת
בלי שישאלו למה
רק שיחבקו
ורוצה לכעוס על כל העולם
ונמאס לי להגיד מצטערת.
כל מה שאני עושה
תמיד חייבים להעיר
וכולם כל כך צבועים מסביב
ואני בוכה...
ונמאס לי לבכות!
ונמאס לי לפגוע
ונמאס לחפש אהבה.
רוצה לפלרטט עם כל העולם
ושייסתמו את הפה
כי אני לא זונה
רוצה לעשות מה שבא לי
רוצה לחבק אותך ולא לעזוב
ונמאס לחיות פה
רוצה לחיות בסדרת טלויזיה או בסרט
בלי החלטות
שהבמאי יגיד לי מה לעשות.
די עם כל הפוזות האלה
אני מאבדת את עצמי
אני מסתחררת ונופלת
ודי
אני כבר לא יכולה לקום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|