6-9-04 כ' באלול התשס"ד
לירני..
אתה יודע לירן..? עכשיו נזכרתי באיך שהכרתי אותך.. (בעצם לא
בדיוק, כי תמיד ידעתי שלשני יש אח גדול, אבל רק בשנים האחרונות
דיברנו, וזה מוזר, כי אני מכירה את המשפחה שלך מהיום שהגעתי
לאליכין.! שזה בערך לפני 11 שנה.!! )
בכל מקרה.. נזכרתי שתמיד הייתי שמחה כשנכנסת הביתה..
תמיד כששני ואני היינו מכינות שיעורים, או לומדות למבחנים,
היית בא וישר הייתי מחייכת כי היית מצחיק אותי..!
היית ממציא לי שמות כאלה מוזרים שתמיד הצחיקו אותי מחדש, ואז
הייתי נחנקת מרוב צחוק, ואתה היית עושה לי תנועה כזאת כמו של
המשאף ושיחקתי אותה כאילו עבר לי..
יו.. לירן.. כמה שאתה חסר לי..
כבר כמעט חצי שנה ואני לא מעכלת.. לא מאמינה שלא תחזור..
אני רק רוצה שהכל ייגמר כאן, שלא יהיה את העולם הזה, ויהיה רק
עולם הבא, ואז נהיה ביחד, ואני אכיר לך את החברים שלי ושל
שני.. אתה תאהב אותם.. אני בטוחה..
לירן, אני אמרתי לך פעם, ואני נזכרת בזה עכשיו.. כשהתווכחנו
פעם, על עקרונות מסויימים..אני אמרתי: "לירן אתה כמו אח גדול
בשבילי... אני אוהבת אותך! אפילו שיש לך דעות דפוקות..
חחחח.."
ואתה צחקת.. ואמרת שאני אווזה.. (ועד היום אני לא יודעת מה
זה..)
אני לעולם לא אשכח אותך לירן.. ולא אפסיק לאהוב אותך..
אני זוכרת את כל הדברים שעברתי איתך; שעברת טסט, שסיימת י"ד,
שהתחלת ללמוד ב"אתגר", שהתגייסת לצבא, שקניתם אוטו, אפילו
שהתחברת לאינטרנט.. הדברים הכי קטנים שפשוט אי אפשר לשכוח כי
אתה היית ועודך חלק מהם.. בזיכרון שלי.. בחיים שלי.
אההה.. ולירן.. אני רוצה שתדע, ושכל מי שקורא את זה יידע.. שכל
האהבה הזו, זה בגלל מי שהיית, בגלל מי שאתה...
בגלל שתמיד ניסית לשמח אותי, ואת כל מי שהיה מסביבך (ותמיד
הצלחת!), בגלל שלא משנה מה, היית נותן לאנשים סביבך להרגיש
טוב, זו לדעתי התכונה הכי בולטת שלך.. היכולת הזו לתת הרגשה
טובה לכולם, לגרום לדברים להיראות טוב יותר כשאתה נמצא...
לירנו'ש.. יכולתי להמשיך לכתוב לך עד אינסוף, אבל אני עצובה
מדי..
אבל עוד דבר..
תודה.
תודה על כל הפעמים האלה ששימחת אותי, שעזרת לי בדברים קטנים
כגדולים, שכ"כ הערכתי,
תודה על כל השיחות שהשאירו בי המון ובזכותם חלק מהאופי שלי כמו
שהוא עכשיו,
תודה שבמשך 11 שנים היית הדבר שהכי רציתי בעולם, אח גדול,
תודה שמילאת לי את החסר,
תודה שנתת לי את הזכות להיות חלק, ולו הקטן ביותר בחיים שלך,
תודה על החיוכים, הצעקות, הצחוקים שלא נגמרו, החיבוקים מלאי
האהבה שנתת לי, ועל כל מה שהשארת בי..
ותודה גדולה על מי שהיית, ועל החלק הענק שאתה ממלא אצלי בלב,
שלמרות שאתה לא כאן, האנרגיות שלך, החזקות והטובות האלה,
ממלאות אותו.
אבל גם.. סליחה.
סליחה שלא הספקתי להגיד לך את כל זה כשהייתי יכולה.. סליחה
שהתביישתי שלא כצורך.. סליחה, שעכשיו אני כבר לא אוכל..
אוהבת אותך לנצח אח גדול שלי..!
אתה לנצח איתי.
אווזת הים- דוברת.