מיכל שרוני / מחשבות |
בעולם שקט מבחוץ
מבפנים מסוכן,
הגשם רוצה לטפטף
העננים מבקשים להתפזר,
התוף תפקידו לתופף,
השעון ואיתו המחוגים, ממהר.
שמש קורנת, הכל כאן כל כך שלוו,
עצים נעים ברוח,
אבל פנימה, קורה לו משהו,
ללב.
הוא דופק,
הוא פועם, פועם, ובדמעות חונק.
השמש עדיין חמה
אבל אותה אהבה- נעלמה.
חשופה לכל הכאבים
חושבת עלייך כל הימים
החלומות שהיו לי מתנפצים אל מול הגלים
פניי אל מול החומות
חזור אליי בימים,
לא בלילות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|