הוא היה כזה מיוחד, שאפילו לא יכול להגיד עליו שאין לנו דברים
כאלה שעושים. מכאן לכאן ומשם לשמפו, יצא שהוא הוציא לחם מן
הארץ וקקה מהתחת (תחת!), אך ללא ספק נכנסו גם כלבלב הוא צ'יקי
בם בם ודורותי עם הכלב ההוא המגעיל טוטו, או לוטו, או משו.
בכל אופניים, אין להציג אותו בכלל כי אריאל אולטרה היא מצויינת
גם ככה, ולכן השוקו חם יותר בחורף. אי אפשר לעשות לו קר כי הוא
אלרגי לכאלה ושניצל.
אז לסיפור, יצא הוא יום אחד לרקוד כדי לראות יונים נדרסות,
ובמקרה קלט את שלומיאל השכן השלומיאל - שלומיאל יורה פיקות על
נמלים קטנות כאלה באמת לא בסדר תוך כדי שאגת לאאא הוא רץ ושעט
ודרס ונכנס באמ אמא של אח של דוד בן דוד של שלומיאל השכן, כי
אתמול הם שיחקו גולות והוא שכח שאין לו דוקים להביא.
אז אחרי שמשאית דרסה את הג'רביל שלו, הוא בכה קצת, והלך לקנות
חדש, בכל זאת, בתקופתנו אנו אי אפשר בכלל לחשוב על ספונג'ה
בשכונה בלי ג'ירפה ונקודות חומות.
כרגע היינו שם, ועכשיו אין זו אגדה - זה כזה מעצבן שבחורף בשיא
הקור עובר איזה חמוס צ'רקסי עם קוקו שרמוטה ומתיז עליך מים של
70 שלוליות + כוס מים כשהוא עובר בכביש. איזה מסריח.
בגלל זה צריך להרוג את כל הצ'ינצילות (?!) אין להם כבוד אלה!
אם כן שהוא גם אף על פי שמאידך גיסא, יצא והגורל רצה, שאמא של
ערפאת עושה טוב בלאו-לאו של נוסה-בוסה הארנבת של
הצ'ינצילה(?!?) של האוגר של הג'ירפה של החמוס של הכלב.



כן.

כל הזכויות שמורות לצרפתי השיכור. (C)