ג'ייק קופל / עצב |
נמשך.
קיימת התחתית?
מזדחל בנקיק בין שתי תהומות
משקיף מעלה אל הקירות.
דמעות
דמעה לחה, ניצוץ של טל
תמיד נמצאת בתוך עיני
חושב עלייך, עצבות בודדה.
אני אוהב אותך, יקירתי.
כל ההרגשה היא לי חידה
עקצוץ מוכר במורד גרוני.
מתחיל לחוש בעוצמת רגשותיי
כותב שורותיי
מוציא עצבותי.
תהומות עצב אין- סופיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|