[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מור כהן
/
שקט

שקט.
אתה מדבר.
אני רואה את השפתיים שלך זזות אל מול עיניי, ומתמכרת לקולך
המתנגן.
ושקט.
אתה מדבר, ומספר לי על הכל.
בשקט.
הקול שלך לוחש לי את כל מה שהיה.
כל מה שהיית רוצה שיהיה, אתה אומר לי.
כל מה שאני רציתי שיהיה.

אני מתהלכת סביב, והעיר מלאה כרזות ישנות וקרועות, וכל
התאריכים שלי כבר פגו, וכל התקופות כבר עברו, והיא שקטה
לגמרי.
אף לא צליל.
אני מתהלכת בתוך כל השקט הנוגה הזה, ואת כועסת עליי, שהוא נוגה
בעיניי.
למה את מחפשת סיבות להיות עצובה, את שואלת, ומנסה להסביר לי
שאיכפתיות היא חולשה.
אולי החולשה הגדולה ביותר של האדם.
אולי שלי.

אני לא יכולה יותר לשמוע אותך מדבר, לראות את הקול בוקע מתוכך,
ולדעת שאני יותר לא קיימת.
כנראה שאף פעם לא הייתי באמת.
פיקציה.
אתה פיקציה.
כנראה.

אבל אני לא יכולה שלא לשמוע אותך מדבר.
ולא יכולה לשמוע אותך מדבר אליה.
מנשק אותה.
אוהב אותה.

היי שקטה, אתה אומר לי.
היה אתה שקט, אני מתרעמת.
עכשיו הגיע תורי למרר על כל מיני בחירות שגויות שאולי לקחתי,
ואולי לא היה לי זמן לקחת, ואולי לקחת בשבילי.
עכשיו לי יש את הזכות להזיל דמעה על עולמות שמתפרקים, ונוער
דפוק, ואלימות שגוברת, ונזקים במשפחה.
ותסלחו לי, באמת, שאני מרירה.
ואל תגידו לי להיות בשקט.

ואלוהים, אתה לא מפסיק לדבר.
מתי כבר תפנה אליי שוב.
מתי כבר תתפוגג המבוכה המטופשת הזו, שעוד תטשטש את מה שכבר
השגנו, בדיוק כמו פעם.

אני יושבת לבד.
תמיד לבד בסוף.
שרשרת הדמעות שעיטרה את לחיי וצווארי נספגה בעורי ונעלמה כלא
הייתה.
ולא איכפת לי.
אולי יותר טוב ככה.
האיכפתיות, הרי, היא חולשתי הגדולה ביותר.
אני דופקת את הראש בקיר, ואפילו לא שומעת צליל.
רק את ההד הנוראי הזה, העמום הזה, שמתפוגג לאט לאט.
זמזום חרישי ומעציב.
ושקט.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חייב כל כך
הרבה כסף,
עד שביום שאני
אזרים את החובות
לשוק העסקים,
תקרוס הכלכלה
כולה ותמוטט את
ה"פל-קל" שהיא
רוקדת עליו!





חזי מ-144 נישום
נרדף, בתשקיף
כלכלי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/12/04 23:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה