העצב מכרסם בי
לאט לאט הגוף נבלע ונעלם
(תשע בערב זה אף פעם לא זמן טוב לישון)
הבכי שובר אותי
ואתכם
(ואין לי ברירה ואני לא יכולה להסביר)
אין שירים שמבטאים שבר עמוק כל כך
אין אנשים שינסו להתמודד
(גם לא עם הכאב הבסיסי ביותר, הם לא מבינים)
ויש מנגינה שמפלחת צעקה גדולה כל כך
ויש אושר שמתחבא עמוק כל כך
ויש אמת שתתגלה אחרי כל הייסורים שבעולם.
("אלף כלבי ציד- לא יקחו אותה
אלף כדורי שינה - לא ירגיעו אותה.
ועכשיו שנה אחרי הסוף - הילדים של יום שישי
חוזרים ביום ראשון מאוכזבים.
שברי חלום, שברי דיבור, שברי מילים.
פתאום היא צוחקת: הכאב המופלא")
הציטוט מתוך "נאמנות ותשוקה"/אלג'יר. |
