אדריאן טודור / אור |
על מזמורה עוד אנגנה
מילים לפרח בחיקי
חרוז למתיקות אשר עודנה
רומזת בקולה, בלחישות
בתוך חופי כשהיא עוגנת
את לחייה הורודות
ואת פנסי עיניה האיילות
המדלגות עד קץ המרחבים,
יופיין הרחק הוא משתרע,
רחוק מכל המרחקים
וכך את נשמתי אורן צובע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|