מסתכלת בתמונה ובוכה
מעלה זיכרונות בראשה
קוראת ברכות ששלחת
ומתמלאה בשמחה בליבה
היא נדהמת לאור הזיכרונות
החיוביים והשליליים
נדהמת מהצחוקים והחיבוקים
נדהמת מהמכות והקללות
נדהמת לגלות עד כמה פעם הן היו דומות
נדהמת לגלות כמה היא רגשיה
כשהיא מתבוננת בתמונה שלך ושלה
נדהמת לגלות כמה באמת הייתן קרובות
נדהמת להרגיש כל כל הרבה רגשות כואבים
נדהמת להביט ביופייך הכאוב
נדהמת ממך
עצובה מהמחשבה שאת רחוקה
אבל בליבה חושבת שזה כמובן לטובה
ואומרת לעצמה שהיא ואת עוד תיפגשו
ובינתיים, הכאב שלה נשאר
והבכי מביא איתו חיוך מוסתר
שעם הזמן יהפוך למשהו מן העבר.